רכב הכרמל עוספיא בע"מ נ' אכתילאת

החלטה

1. המשיבה הגישה כנגד המבקש בקשה לביצוע שטר שהם שני שקים על סך 20,000 ₪ (מועד פירעון 17.7.12) ועל סך 9,500 ₪ (מועד פירעון 12.11.12).

שני השיקים נמשכו על ידי המבקש לפקודת המשיבה.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר וטען כי שני השקים נשוא הבקשה לביצוע שטר ניתנו למשיבה במסגרת עסקה לרכישת שני כלי רכב ממנה.

המבקש טען כי הינו זכאי לקזז את חובו כלפי המשיבה בחוב של המשיבה כלפיו אשר נהגה לתקן במוסך שלו כלי רכב והשקים שנתנה לשם תשלום ביצוע העבודות חזרו ללא פירעון. המבקש טען בתצהירו כי מדובר בהסכם אליו הגיעו הצדדים לאחר שהשקים של המשיבה בוטלו בבנק.

בטרם קיומו של הדיון בהתנגדות הגיש המבקש תצהיר מתוקן בעקבות הבקשה מטעם ב"כ המשיבה לדחיית ההתנגדות על הסף בהעדר עילת הגנה ואשר לו צירף אישור רו"ח על הנפקת חשבוניות לחובת המשיבה בגין תיקוני רכב בהיקף של כ 150,000 ₪ וכן טען, בין השאר, כי בעקבות בדיקת מערכת הספרים שלו במשרדי מע"מ הינו מנוע זמנית להגיש מסמכים לבית המשפט בתמיכה לטענותיו.

2. לא היה בטיעונו האחרון של המבקש כדי להסביר העדר פירוט או ראיה לכאורה לטענתו כי חובה של המשיבה כלפיו נוצר בעקבות שקים שלה שבוטלו ולכן התחייב המבקש במעמד הדיון להציג את השקים של המשיבה שחוללו בהעדר פירעון. ואכן ביום 1.6.14 הגיש המבקש לתיק בית המשפט צילום המחאה על סך של 34,800 ₪ משוך על ידי המשיבה לפקודת המבקש. המחאה זו נושאת חותמת לשכת ההוצאה לפועל המעידה על חילול השיק והגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (להלן: "ההמחאה").

ב"כ המשיבה הגיש תגובתו וטען באופן תמוה בתחילת דבריו כי ההמחאה נרשמה לפקודת צד ג' כאשר עולה מהכיתוב על פני ההמחאה כי נרשמה לפקודת "אכטילאת חמודי" הוא המבקש והוא אף חתום כמסב על גב ההמחאה.

בהמשך התגובה מציין ב"כ המשיבה כי קיימת אפשרות לפיה מסרה המשיבה את ההמחאה לידי המבקש וזה מסר אותו לידי צד ג' אשר הסב אותו לצד ד'.

לא ברורות המילים "קיימת אפשרות" בה נוקט ב"כ המשיבה. ככל שיש צורך לברר אם למבקש עילת הגנה כנגד תביעתה של המשיבה, אמור ב"כ המשיבה להיות בקי בעובדות ולהציג ולו לכאורה, את גרסת המשיבה. ככל שזו אינה מצויה בפניו – לא נסתרו טענותיו של המבקש ויש לראות בהן בשלב זה כאמת לאמיתה.

3. טוען ב"כ המשיבה בתגובתו כי גם אם נמסרה ההמחאה לפקודת המבקש הרי זהות התובע תשלומה מעיד על תשלום סכומה לידי המבקש על ידי הנסב ולפיכך, אין המבקש יכול לטעון כנגד המשיבה טענת קיזוז כאשר סכום השיק למעשה מצוי בידיו.

עוד טוען ב"כ המשיבה כי אם יתאפשר למבקש לקזז את סכום ההמחאה בסכום התביעה הרי שהמשיבה תאלץ לשלם עבור אותה המחאה פעמיים. פעם למבקש באמצעות הקיזוז ופעם שניה לידי האוחז בהמחאה.

אלא שבאותה המידה קיימת גם האפשרות לפיה ישיב המבקש את הכספים שקיבל מהנסב וחובה של המשיבה כלפיו ישוב על כנו. דחיית טענת הקיזוז והשבת הכספים לנסב עלולה להותיר את המבקש קירח משני הצדדים.

4. טוען ב"כ המשיבה כי למבקש תקום זכות קיזוז רק אם יגיש ראיה כי השיב לנסב את הכספים שקיבל ממנו.

אינני מסכימה עם ב"כ המשיבה בטענתו זו. בפי המבקש טענת קיזוז גם אם לא השיב עדיין לנסב את הכספים שקיבל ממנו.

דווקא משום שתלויה ועומדת כנגדו התביעה להשיב את הכספים לצד ג' נתון המבקש לסיכון כי סכום ההמחאה יגבה ממנו ולו באמצעות עיקול צד ג' או מכירת נכסיו בהוצאה לפועל ומצד שני תחסם דרכו עתה מלקזז חובו אצל המשיבה ויצא הוא משלם פעמיים.

דווקא המשיבה היא שחייבת בפירעון ההמחאה לידי צד ג' על מנת לדחות את טענת המבקש לקיזוז. כל עוד לא שילמה את סכום ההמחאה לידי צד ג' – תלויה ועומדת כנגדה טענת המבקש לקיזוז הנתבע בתשלום על ידי צד ג'.

5. מכל מקום, טוען המבקש כי חובה של המשיבה כלפיו גבוה יותר גם מסכום ההמחאה שהוצג וכי המשיבה לא פרעה שקים נוספים שניתנו לו בתמורה לתיקון כלי רכב. טענה זו לא נסתרה כלל ויש ליתן אם כך למבקש רשות להתגונן.

כל מערכת ההתקשרויות וההתחייבויות שבין הצדדים דרושה בירור כאשר ההמחאה שהוצגה אינה אלא ראשית ראיה המעידה על ההתחשבנות הנדרשת בין הצדדים בגין מערכת כלכלית זו תוך התחשבות בתביעות צד ג' בגין השקים שהוחלפו בין הצדדים.

לפיכך, הנני ליתן למבקש רשות להתגונן בטענותיו.